הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' פיין מרקט בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי בקשה על דרך של טען ביניים במסגרתה עותרת המבקשת למתן הוראות הכיצד עליה לנהוג בסך של 288,519 ₪, המוחזק בידיה.

הרקע העובדתי

1.המבקשת הינה המבטחת של חברת פיינמרקט בע"מ (להלן: "הטוענת 1") בביטוח אחריות מעבידים (העתק פוליסת הביטוח צורף לבקשה). הטוענת 1, היתה מעבידתו של הטוען 2. ביום 1.1.00, במהלך עבודתו אצל הטוענת 1, נפגע הטוען 2 בתאונת עבודה, אשר בעטיה אונו לו נזקי גוף (להלן: "התאונה"). בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה, הגיש הטוען 2 תביעה לתשלום פיצויים כנגד הטוענת 1 (ת.א. 72307/06 בבית משפט השלום בתל-אביב), באמצעות בא כוחו, הטוען 3 (להלן: "התובענה").

2.ביום 10.1.13 ניתן פסק דין בתובענה, הקובע כי על הטוענת 1 לשלם לטוען 2 סך של 288,519 ₪ הכולל פיצויים, הוצאות משפט ושכ"ט (להלן: "פסק הדין" או "כספי הפיצויים", לפי הענין).

3.הטוען 3, כאמור, שימש כבא כוח הטוען 2 בתובענה. ביום מתן פסק הדין חתם הטוען 2 על כתב המחאת זכות, לפיו המחה לטובת הטוען 3 שיעור של "... 30% + מע"מ..." מכספי הפיצויים, כתשלום בגין שכר טרחתו בתובענה (להלן: "המחאת הזכות") (הטוען 3 בעמוד 3 לפרוטוקול בשורות 28-29) (העתק הסכם שכר הטרחה והמחאת הזכות צורף להודעת הפרטים מטעם הטוענים 2 ו-3).

4.הטוענים 4, 5, 6 ו- 7 הינם נושי הטוען 2, אשר במועדים שונים הטילו אצל המבקשת עיקולים על כלל נכסיו המוחזקים בידיה, כמפורט להלן:

4.1.ביום 28.5.07 נרשם אצל המבקשת עיקול בידי צד שלישי לטובת הטוען 4, על סך של 808,112.81 ₪ ומאוחר יותר נרשמו אצלה עיקולים נוספים לטובתו כשהאחרון מביניהם, מיום 4.3.13, עומד על סך של 1,367,166.79 ₪ (העתק אישור ממערכת העיקולים של המבקשת צורף לבקשה).

4.2.ביום 19.11.07 נרשם אצל המבקשת עיקול בידי צד שלישי לטובת הטוענת 6, על סך של 2,562.32 ₪ ועיקול נוסף על סך של 3,704.82 ₪ נרשם אצלה ביום 23.5.11 (העתק אישור ממערכת העיקולים צורף לבקשה).

4.3.ביום 24.3.08 נרשם אצל המבקשת עיקול בידי צד שלישי לטובת הטוענת 5, על סך של 7,827.8 ₪ ומאוחר יותר נרשמו אצלה עיקולים נוספים לטובת הטוענת 5 כשהאחרון מביניהם, מיום 5.12.11, עומד על סך של 12,568.52 ₪ (העתק אישור ממערכת העיקולים צורף לבקשה).

4.4.ביום 5.9.11 נרשם אצל המבקשת עיקול בידי צד שלישי לטובת הטוענת 7 על סך של 780.8 ₪ (העתק אישור ממערכת העיקולים צורף לבקשה).

(להלן: "העיקולים").

5.הטוענת 1 הגישה הודעת הסתלקות, הטוענים 2 ו-3 וכן הטוען 4 הגישו הודעות פרטים. הטוענים 5 ו- 6 נמנעו מלהגיש הודעת הסתלקות או הודעת פרטים ואף לא התייצבו לדיון בבקשה. עם זאת, הטוענת 5 הותירה ההחלטה בבקשה לעיכוב הליכים לשיקול דעת בית המשפט וביקשה לכלול אותה בכל הסדר אליו יגיעו הצדדים בתיק זה. הטוענת 7 הודיעה אף היא כי היא מותירה הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

6.נוכח העובדה כי סכום העיקולים והמחאת הזכות גבוה מסכום הפיצויים, עותרת המבקשת כי בית המשפט יורה לה למי מבין הטוענים עליה לשלם את סכום הפיצויים וככל שיש לשלם ליותר מטוען אחד – מהו הסכום שיש לשלם לכל טוען.

7.המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסבה סביב סוגיית תוקפה של המחאת הזכות לטובת הטוען 3 נוכח קיומם של עיקולים שהוטלו על נכסי הטוען 2, המוחזקים בידי המבקשת.

8.הטוענים 2 ו-3 טוענים, כי שעה שהמבקשת לא הייתה צד לתובענה, אין יריבות ישירה בינה לבין הטוען 2 ועל כן כספי הפיצויים לא מוחזקים על ידה, אלא על ידי הטוענת 1, וממילא העיקולים שהוטלו אצלה אינם חלים על כספים אלו (עמוד 4 לפרוטוקול בשורות 5-21, ראה סעיפים 1-3 ו- 14-19 לסיכומים מטעם הטוענים 2-3).

9.לטענתם, סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") איננו רלוונטי כלל למקרה דנן, שכן סעיף זה מקנה לצד שלישי, קרי לטוען 2, הזכות ולא החובה לתבוע את המבטחת, זכות אשר בחר הטוען 2 במקרה דנן שלא לנצל (ראה סעיפים 20-24 לסיכומים מטעם הטוענים 2-3).

10.עוד טוענים הטוענים 2 ו-3, כי שיעור של 30% בתוספת מע"מ מכספי הפיצויים, המהווה את שכר טרחתו של הטוען 3 על פי הסכם שכר הטרחה שנכרת בין השניים כבר בשנת 2006, שייך לאחרון ולא לטוען 2, וממילא העיקולים אינם חלים עליו (ראה סעיפים 33-35 לסיכומים מטעם הטענים 2 ו-3).

11.לחלופין, טוענים הטוענים 2 ו-3, כי במועד החתימה על כתב המחאת הזכות היו העיקולים נעדרי תוקף, שכן דינם לפקוע בחלוף שלושה חודשים מיום רישומם, ולכן ממילא המחאת הזכות גוברת (ראה סעיפים 25-29 לסיכומים מטעם הטוענים 2-3).

12.מנגד, טוען הטוען 4, כי נוצרה יריבות ישירה בין הטוען 2 לבין המבקשת על פי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, והעיקולים שהוטלו אצל המבקשת חלים אף על כספי הפיצויים.